‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל. הצג את כל הרשומות

6/04/2012

איך לחגוג יום הולדת בסטייל - חלק א'

זה די מוזר לחגוג יום הולדת כשגרים בחו"ל. לי זה היה מוזר, בכל מקרה, כשיום ההולדת שלי הגיע בפברואר והבנתי שאני לא אוכל לבלות אותו עם המשפחה שלי או עם החברים הטובים. אני מאוד מאוד אוהבת ימי הולדת, ומשתדלת למצות אותם כמה שאני רק יכולה, וכאן עמדה בפניי בעיה תקציבית בנוסף לעניין החגיגות. בסוף הלכנו להצגה, למסעדה וחגגנו בפאב והיה מאוד מוצלח, אבל תוך כדי הבנתי שזה עוד אספקט של החיים כאן שאני אצטרך להסתגל ללא לעשות בו דברים כמו שאני רגילה.
בכל מקרה, אני חגגתי יום הולדת 27, איזשהו מספר רגיל כזה באמצע שלא דורש תשומת לב מיוחדת, רק את תשומת הלב הרגילה. אבל בעלי, כפרעליו, מצא את עצמו מתקרב ליום הולדת שבעיניי דורש המון תשומת לב - יום הולדת שלושים.

ועל דבר כזה בהחלט אי אפשר לעבור בשתיקה. אני החלטתי שהמטרה היחידה שלי היא לעשות את היום הזה הכי חגיגי שאפשר, והתחלנו לעשות תכניות. התכנית הראשונה שהתגבשה הייתה לפנות את היום וללכת לטייל. יש הרבה יעדים מגניבים שמתאימים לטיול אחד מחוץ ללונדון - אוקספורד, קיימברידג', באת' וברייטון היו השמות הבולטים, ולאורי היה ברור שברייטון, עיירת החוף התוססת (איזה מוזר זה להגיד 'תוססת', נכון? אבל זה מה שהיא) בדרום אנגליה, היא היעד הנבחר. 
בנוסף, הוחלט לבחור מסעדה טובה לערב שלפני יום ההולדת, ולשם כך ביקשתי המלצות מחברה אלופה שנתנה כמה שמות, ולאחר דיונים נבחרה מסעדת בשרים בשם Goodman, שלפי הביקורות מכינה את ההמבורגרים הכי טובים בלונדון, ולא יכלנו לפספס דבר כזה.
ודבר אחרון שנדרש בשביל הטאצ' הסופי הוא עוגת יום הולדת. אולי לחלקכם זה נשמע כמו החלק הפשוט שבכל התכנית, אבל אני אגלה לכם בסוד שלא אפיתי עוגה מימיי, ואם הייתי יודעת שיהיה מישהו אחר שיכין לאורי עוגה כנראה שהייתי משתפנת, אבל הכל היה עליי וידעתי שאני צריכה להתגבר על חרדת הביצוע, הפרפקציוניזם וחוסר הניסיון ופשוט לעשות את זה. 

אז הינה, הגיע לו יום שישי ה- 25/5, יום לפני היום הולדת, ושמנו פעמינו אל מסעדת גודמן בה הזמנו שולחן מראש (חובה!). למסעדה שלושה סניפים, ואנחנו בחרנו בסניף Mayfair שליד אוקספורד סטריט. המסעדה מפורסמת מאוד בזכות הסטייקים שלה, שאמורים להיות מעולים, אבל סיכמנו מראש שהתקציב שלנו מאפשר לנו ליהנות מההמבורגר הידוע, ושנדחה את הסטייקים להזדמנות אחרת.


ההמבורגר עולה 14 פאונד, שזה לא זול בשביל המבורגר, אבל הוא מגיע עם תוספת (צ'יפס, אבל אפשר להחליף) וכמה תוספות על ההמבורגר שרוצים - פטריות, צ'דר, בייקון, ביצה מטוגנת או בצל מטוגן. התפתתי להזמין הכל אבל בסוף התאפקתי ולקחתי צ'דר ובצל מטוגן. אורי לקח צ'דר ופטריות.
את המנה שלו השארנו עם הצ'יפס, את שלי לקחנו עם תרד מוקרם עם גבינת גרוייר. לאחר בהייה ארוכה בתפריט החלטנו לקחת עוד שתי תוספות - mac & cheese עם רוטב טראפלס ופרמז'ן, ופטריות עם חמאת שום. אחרי שקיבלנו ואכלנו לחמניות טריות לפתיחה, האוכל הוגש לשולחננו. התוצאה לפניכם:

ככה נראים שני אנשים מאושרים

אחרי סשן התמונות המסורתי התנפלנו בשמחה על ההמבורגרים, שהיו ענקיים, עסיסיים וטעימים. אני לא יכולה לחתום על תואר ההמבורגר הכי טוב בלונדון (לא עד שאני אנסה את כולם, בכל מקרה), אבל הוא בהחלט המבורגר מדהים. וברטרוספקטיבה הוא גם לא כזה יקר כמו שחשבנו, כי אם מחשבים בפנים את התוספות הכלולות זה יוצא כמעט כמו לאכול בכל המבורגריה אחרת. הבשר היה מצויין ואיכותי, ועשוי בדיוק כמו שצריך, כלומר כמו שאני אוהבת אותו, כלומר אדום.


התוספות היו יוצאות דופן. המקרוני עם הכמהין היה בהחלט המנה הכי ייחוית ומעניין, אבל כל המנות היה מצויינות. כאמור הזמנו ארבע תוספות שונות, כי באנו רעבים והנחנו שהן לא יהיו גדולות במיוחד. אבל טעינו. אחרי שסיימנו את ההמבורגר ניגשנו בשמחה לחסל את התוספות, רק כדי לגלות שאנחנו מלאים לגמרי (גם הלחם בפתיחה לא עזר). אחרי ניסיונות רבים הרמנו ידיים ודיווחנו למלצרית שכנראה היו לנו עיניים גדולות ונשמח אם היא תארוז לנו את מה שנשאר. לא הזמנו קינוח כי בבית חיכתה לנו העוגה שטרחתי עליה באותו היום.

חזרנו הביתה מפוצצים ומרוצים. התוספות החזיקו מעמד מעולה במקרר והיו טעימות גם כמה ימים אחר כך, כשהתפננו לאכול אותן.

ונסיים את החלק הזה בסיפור העוגה. רציתי להכין עוגה ועמדו בפניי שני מכשולים עיקריים: העובדה שאני לא יודעת כלום על עוגות, והעובדה שאין לנו בבית מיקסר, או בלנדר, או מה שזה לא יהיה שמשתמשים בו בשביל להכין עוגות. אז כתבתי מייל בהול לאמא שלי וביקשתי רעיונות לעוגה שקל להכין ושלא דורשת ציוד. היא נתנה לי כמה רעיונות טובים, ואחרי התלבטויות החלטנו על מתכון די פשוט של עוגת שוקולד. כלומר, לאופים מנוסים הוא בטח פשוט, אבל בשבילי היה מדובר בפרוייקט לא פשוט שכלל להבין מה זה קורנפלור באנגלית (רמז - לא corn flower) ומה נחשב שמנת מתוקה, למצוא תבנית מתאימה, להבין מתי הקיסם יוצא "יבש אבל עם פירורי עוגה לחים שנדבקים אליו", וליצור בעוגה "גומות חן" בלי שום כלי עגול בקוטר ס"מ בנמצא (השתמשתי בעט).

מה שהיה די פשוט היה המסביב. קניתי ב- Tesco ספרינקלס בצורת כוכבים (כי הוא כוכב, כמובן), נרות עם אותיות, צלחות נייר עם ציור של בלונים וגם בלונים בצורת חיות ושלטים של יום הולדת שמח כדי לקשט את החדר. כי יום הולדת זה יום הולדת, וצריך להיות חגיגי.


הגענו הביתה, עשינו טקס של הדלקת נרות, אכלנו פרוסת עוגה סמלית (עדיין היינו מלאים), והלכנו לישון כדי שלא נהיה עייפים לחלק ב' של החגיגות - הטיול שלנו לברייטון, עליו יסופר בפוסט הבא. העוגה יצאה גם יפה וגם טעימה, וקצת יש לי חשק לנסות להכין עוד כמה עוגות, אם כי אני לא מתחייבת על כך.

3/26/2012

Byron


אני אוהבת המבורגרים. מאוד. אני מאוד משתדלת לאכול בריא ולשמור על המשקל, אבל אף פעם לא תתפסו אותי אומרת לא להמבורגר. ואני לא מדברת על מקדונלדס, למקרה שזה לא ברור. אני מדברת על המבורגר טוב, מבשר טחון איכותי, שמוגש בלחמנייה קלויה קלות עם ירקות ואולי איזושהי תוספת מגניבה כמו פטריות או בצל מטוגן. אולי גם צ'יפס וקולה בצד, אבל לא חובה.
בארץ בעלי ואני החלטנו לדגום לפחות המבורגריה אחת כל שבוע-שבועיים, כי ניסינו להחליט איפה יותר טעים. בסוף נסגרנו על כמה פייבוריטים: מיטבול, אגדיר, בורגוס. לא חסרים מקומות טובים לאכול בהם המבורגר בארץ, רק צריך לנסות כמה מקומות ולהחליט.
פה לא הייתה לנו את היכולת (הכלכלית בעיקר) להתחיל לדגום המבורגריות, ולכן מזל שההמבורגר השני שאכלנו כאן היה, ובכן, מושלם.


 ביום שישי אחד לפני כחודשיים, אחרי כמה קוקטיילים בבר מגניב (Wax Jambu, אולי גם עליו אכתוב יום אחד), החלטנו שאנחנו רעבים וקיבלנו המלצה על המבורגריה במורד הרחוב, בשם Byron. האמת היא שלא קלטנו את השם, אבל מצאנו אותה בקלות על רחוב ראשי באיזלינגטון. התפריט היה פשוט: המבורגר קלאסי, צ'יזבורגר, ספיישל עם בייקון וגבינה, סקיני, צ'יקן וצמחוני. תפריט מאוד בסיסי, אבל אף אחד לא יוצא מקופח. אני הלכתי על המבורגר רגיל, חלקתי עם בעלי טבעות בצל, ואחרי המלצה מאוד מאוד חמה - חלקנו גם מילקשייק וניל עוגיות שהיה אלוהי (אני לא מגזימה - הוא היה מושלם). ההמבורגר היה זכור לי מאוד מאוד לטובה, והחלטתי שאני חייבת לחזור לדגום את המקום שוב כי כשממש רעבים, ואחרי כמה קוקטיילים, לפעמים גם קבב בדוכן ברחוב יכול להיות גן עדן.

ובכן, חזרנו לביירון פיכחים לפני כמה ימים, הפעם לסניף בלייסטר סקוור, ליד כל התאטראות. מיקום מושלם למי שרוצה לאכול משהו לפני הצגה. הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא העיצוב השמח והצבעוני של המקום - הקירות צבועים בכל צבעי הקשת ומקנים למקום אווירה של דיינר אמריקאי עם טוויסט. המטרה המוצהרת של המקום היא להגיש אוכל איכותי ופשוט באווירה נוחה ועם חיוך, ואין ספק שהם מצליחים בזה בגדול. המקום כיפי, וכל המלצרים נחמדים בצורה לא-בריטית-בעליל. כלומר - הם באמת נחמדים, לא סתם מנומסים.



 לאחר מבט מאוד קצר בתפריט החלטנו להזמין צ'יזבורגרים - אני עם גבינת צ'דר ובעלי עם גבינת מונטריי (האפשרויות הנוספות היו גבינה כחולה או אמנטל, ואני חייבת לציין שזה מאוד מגניב שאפשר לבחור את סוג הגבינה). הזמנו קולסלו, צ'יפס skin-on, ושתי כוסות מים. כמאמר השיר, יותר מזה אנחנו לא צריכים.

האמת היא שצילמתי את התמונה הזו בעיקר בגלל הקיר הצהוב שמאחורה

אתם חייבים להסכים איתי שככה שולחן צריך להראות

התוספות היו מצוינות. סלט הכרוב היה כנראה יותר מושחת מבריא (במילים אחרות - היה בו כל כך הרבה מיונז שיכלנו לטבול בו את הצ'יפס), וזה כמובן היה טעים מאוד. הצ'יפס הפתיע אותנו לטובה - חשבנו בהתחלה ללכת על צ'יפס רגיל או על טבעות בצל, כמו בדרך כלל, אבל לקחנו הימור שה- home made skin on chips יהיו מוצלחים, וצדקנו. הם היו קריספיים וכיפיים ומיוחדים מאוד.



ואז כמובן הגענו לדבר עצמו: ההמבורגר. מגיע עם עגבנייה, בצל סגול, חסה, מיונז ומלפפון חמוץ אחד בצד (בשבילי בלי עגבניה ובצל, בבקשה). לחמנייה קלילה ופריכה, גבינה מותכת, ובשר שעשוי אך ורק לדרגת מדיום. שלמות בצלחת. אם יש משהו שאני לא סובלת זה שמפחמים לי את הבשר. פה הוא היה עסיסי, אדום אבל לא יותר מדי, נמס בפה.
 

תמונה אחת שווה אלף מילים

ביירון מצהירים שהם עושים את ההמבורגר שלהם הכי פשוט והכי איכותי שאפשר - בשר איכותי, לחמנייה טעימה, תוספות בסיסיות, בלי דברים מיותרים בתפריט, בלי קשקושים וקישוטים. אני לגמרי מסכימה עם הגישה הזו, בהמבורגרים אני מאמינה גדולה בכל המוסיף גורע, ואני חושבת שאם המרכיבים הבסיסיים הם איכותיים ועשויים כמו שצריך בהחלט לא צריך שום דבר חוץ מזה.


דרך אגב, את המילקשייק דחינו לביקור הבא, וברור לגמרי שיהיו לנו עוד הזדמנויות לנסות אותו.

ואם לא הצלחתי לשכנע, אז אולי ביירון יצליחו בעצמם. הינה קליפ משעשע מהאתר שלהם שמסביר קצת יותר על המקום, שממש שווה לראות:



האתר של ביירון (חפשו את רשימת הסניפים)

3/23/2012

Borough Market

ב- Borough Market נתקלנו, בעלי ואני, לגמרי במקרה, כשהלנו להסתובב באזור של London Bridge ביום שבת אחד. תוך כדי טיול ראיתי מגדל יפה עם משבצות בצריח שלו, הלכנו לכיוונו, ופתאום ראינו כמות עצומה של אנשים יושבים או עומדים במדשאה קטנה ואוכלים משקיות נייר וקופסאות פלסטיק. המשכנו בסקרנות קדימה, ואז הבנו שנתקלנו באחד הדברים שהכי משמחים אותנו בעולם - שוק איכרים.


הדבר הראשון שקידם את פנינו, או ליתר דיוק את אפנו, היה ריח חזק של מאפים וגבינה. ואז גם ראינו למה - ממש לידנו היה דוכן אחד של כל מני מאפים, ולידו דוכן גבינה מאוד מסקרן, של חברה שנקראת Kappacasein. הבעלים של החברה פיתח זן מיוחד של גבינה בשם Ogleshield, שעשויה מחלב פרה שמן ולא מפוסטר. והוא לא סתם מוכר את הגבינה - הוא מתיך אותה (לכן הריח), ואז מגיש אותה על תפוח אדמה אפוי, מלפפון חמוץ ובצל. jacket potato מהסוג המושחת. בדוכן מגישים גם גבינת גאודה על טוסט עם בצל, כרישה ושום. אני לא יודעת אם זה נשמע יותר טעים או יותר משמין, אבל ככה או ככה ברחנו משם מהר ככל יכולתנו לפני שנתפתה, כי זה היה רק הדוכן הראשון ורצינו לראות אילו עוד הפתעות טומן בחובו השוק הזה.

גבינת Ogleshield בזמן ההתכה

ובהחלט לא היה חסר מה לראות ולאכול. עברנו בין דוכנים של מאפים, דוכנים של בשרים, של דגים, של ריבות, של שמן זית, אגוזים ופירות יבשים, כריכים מיוחדים, ממתקים ושוקולדים מכל הסוגים. ניסינו לטעום מכל מה שיכלנו, ומכיוון שכמעט לא היה דוכן שלא הציע טעימות, שמחנו קצת שלא התפתינו לקנות פאי או תפו"א מוקרם. אז טעמנו לנו קצת ממרחים, קצת שמן זית, כוס קטנה של צ'אי לאטה, והיינו מאוד מבסוטים מהמציאה שלנו.

 פה אפשר לראות אותי מנסה להחליט מה לטעום

דוכן של סוגים שונים ומיוחדים של שמן זית, The Olive Oil Co.

הדוכן הריחני של Bread Ahead

 אבל ידענו שאנחנו רוצים לקנות משהו, ואחרי שיטוט בין הרבה דוכנים משאלותיי התגשמו - מצאתי את הדוכן של הפאדג'. נראה לי שפאדג' home made הוא אחד הדברים הטעימים, המפנקים והמושחתים יותר בכל העולם כולו. סוכר, שמנת וחמאה מותכים ביחד, מעורבבים עד קבלת מרקם חלק, מקוררים וחתוכים לריבועים. לא ריבועים מושלמים, תעשייתיים, אלא ריבועים שרואים שנחתכו ביד, עם סכין. הטעם - גן עדן. או במילים אחרות - קרמל. לבסיס הזה אפשר להוסיף שוקולד חלב או לבן, פירות יבשים, ג'ינג'ר, ועוד המון דברים טובים. בחורה חיננית במיוחד (כפי שאפשר לראות בסרטון באתר של העסק) מכינה את הפאדג' בעצמה בבית לפי המתכון של אמא שלה, וקראה לחברה שלה Burnt Sugar על שם ההתנסות הראשונה שלה עם המתכון. (דרך אגב, עכשיו גיליתי שהם עושים גם משלוחים. שאלוהים יעזור לי).
לקחנו שקית נייר, שמנו קצת מכל סוג, וטעמנו. פשוט שלמות. הבעיה היחידה הייתה שכל הסוגים נראו אותו הדבר, אז לא ממש ידענו מה אנחנו טועמים בכל פעם.
אוי לא, כנראה שנצטרך לחזור לשם שוב!

fudge fudge fudge

גן עדן בשקית נייר
 בהמשך סיבוב הטעימות שלנו שתינו שייק פירות באחד הדוכנים, אחד המעולים שיצא לי לטעום, ומרק גרגר הנחלים שהיה מאוד טעים. לא הצלחתי למצוא את השמות של הדוכנים האלה, אבל אני בהחלט אבדוק בפעם הבאה.

Borough Olives
 
Westcountry Preserves

כמה מילים על מה זה השוק הזה בכלל. סוחרים מוכרים את סחורתם באזור Borough, דרומית לתמזה, ליד גשר לונדון, לפחות אלף שנים. השוק עצמו קיים מאז המאה ה- 13. במאה ה- 18 השוק היה בסכנת סגירה ולכן תושבים מקומיים גייסו כסף וקנו את חלקת האדמה שעליה יושב השוק היום, ומאז ועד היום כל מה שנמכר בשוק זה תוצרת ביתית של חקלאים מקומיים, תחת בקרת איכות של המועצה האחראית על השוק. יש בו יותר ממאה דוכנים, וכמו שאמרתי באמת אפשר למצוא בו הכל. כל מה שצריך זה להביא סל קניות (או לקנות אחד - ממותג עם השם של השוק) ולמלא בכל טוב. או סתם להסתובב ולהנות מהריחות, הקולות והצבעים של השוק. בהחלט אחד מבילויי סוף השבוע המגניבים ביותר שיצא לי לחוות, ואין שום ספק שאחזור לשם שוב (ושוב, ושוב, ושוב).


Cranberry

Richard Haward's Oysters

ועוד דבר אחד אחרון: אחד הדוכנים, ששמו Richard Bramble Collection, מוכר צלחות וקערות עם ציורים מקסימים של בעלי חיים. מלבד העובדה שהכלים לגמרי מדליקים וכיפיים, שמחנו מאוד להיתקל בכמה קערות עם ציור של Hairy Coo, שזו הפרה הסקוטית. היא נראית כמו פרה רגילה במבנה הגוף ובגודל, אבל היא מאוד שעירה וסימן ההיכר שלה, מבחינתי, הוא הפוני שלה. זה העלה לי זכרונות נעימים מסקוטלנד, וגם מהתקופה שהיה לי פוני.

צלחת עם Hairy Coo

Hairy Coo אמיתית, שצילמתי בסקוטלנד


שעות פתיחה
יום ה' 11:00-17:00
יום ו' 12:00-18:00
יום ש' 8:00-17:00