3/23/2012

Borough Market

ב- Borough Market נתקלנו, בעלי ואני, לגמרי במקרה, כשהלנו להסתובב באזור של London Bridge ביום שבת אחד. תוך כדי טיול ראיתי מגדל יפה עם משבצות בצריח שלו, הלכנו לכיוונו, ופתאום ראינו כמות עצומה של אנשים יושבים או עומדים במדשאה קטנה ואוכלים משקיות נייר וקופסאות פלסטיק. המשכנו בסקרנות קדימה, ואז הבנו שנתקלנו באחד הדברים שהכי משמחים אותנו בעולם - שוק איכרים.


הדבר הראשון שקידם את פנינו, או ליתר דיוק את אפנו, היה ריח חזק של מאפים וגבינה. ואז גם ראינו למה - ממש לידנו היה דוכן אחד של כל מני מאפים, ולידו דוכן גבינה מאוד מסקרן, של חברה שנקראת Kappacasein. הבעלים של החברה פיתח זן מיוחד של גבינה בשם Ogleshield, שעשויה מחלב פרה שמן ולא מפוסטר. והוא לא סתם מוכר את הגבינה - הוא מתיך אותה (לכן הריח), ואז מגיש אותה על תפוח אדמה אפוי, מלפפון חמוץ ובצל. jacket potato מהסוג המושחת. בדוכן מגישים גם גבינת גאודה על טוסט עם בצל, כרישה ושום. אני לא יודעת אם זה נשמע יותר טעים או יותר משמין, אבל ככה או ככה ברחנו משם מהר ככל יכולתנו לפני שנתפתה, כי זה היה רק הדוכן הראשון ורצינו לראות אילו עוד הפתעות טומן בחובו השוק הזה.

גבינת Ogleshield בזמן ההתכה

ובהחלט לא היה חסר מה לראות ולאכול. עברנו בין דוכנים של מאפים, דוכנים של בשרים, של דגים, של ריבות, של שמן זית, אגוזים ופירות יבשים, כריכים מיוחדים, ממתקים ושוקולדים מכל הסוגים. ניסינו לטעום מכל מה שיכלנו, ומכיוון שכמעט לא היה דוכן שלא הציע טעימות, שמחנו קצת שלא התפתינו לקנות פאי או תפו"א מוקרם. אז טעמנו לנו קצת ממרחים, קצת שמן זית, כוס קטנה של צ'אי לאטה, והיינו מאוד מבסוטים מהמציאה שלנו.

 פה אפשר לראות אותי מנסה להחליט מה לטעום

דוכן של סוגים שונים ומיוחדים של שמן זית, The Olive Oil Co.

הדוכן הריחני של Bread Ahead

 אבל ידענו שאנחנו רוצים לקנות משהו, ואחרי שיטוט בין הרבה דוכנים משאלותיי התגשמו - מצאתי את הדוכן של הפאדג'. נראה לי שפאדג' home made הוא אחד הדברים הטעימים, המפנקים והמושחתים יותר בכל העולם כולו. סוכר, שמנת וחמאה מותכים ביחד, מעורבבים עד קבלת מרקם חלק, מקוררים וחתוכים לריבועים. לא ריבועים מושלמים, תעשייתיים, אלא ריבועים שרואים שנחתכו ביד, עם סכין. הטעם - גן עדן. או במילים אחרות - קרמל. לבסיס הזה אפשר להוסיף שוקולד חלב או לבן, פירות יבשים, ג'ינג'ר, ועוד המון דברים טובים. בחורה חיננית במיוחד (כפי שאפשר לראות בסרטון באתר של העסק) מכינה את הפאדג' בעצמה בבית לפי המתכון של אמא שלה, וקראה לחברה שלה Burnt Sugar על שם ההתנסות הראשונה שלה עם המתכון. (דרך אגב, עכשיו גיליתי שהם עושים גם משלוחים. שאלוהים יעזור לי).
לקחנו שקית נייר, שמנו קצת מכל סוג, וטעמנו. פשוט שלמות. הבעיה היחידה הייתה שכל הסוגים נראו אותו הדבר, אז לא ממש ידענו מה אנחנו טועמים בכל פעם.
אוי לא, כנראה שנצטרך לחזור לשם שוב!

fudge fudge fudge

גן עדן בשקית נייר
 בהמשך סיבוב הטעימות שלנו שתינו שייק פירות באחד הדוכנים, אחד המעולים שיצא לי לטעום, ומרק גרגר הנחלים שהיה מאוד טעים. לא הצלחתי למצוא את השמות של הדוכנים האלה, אבל אני בהחלט אבדוק בפעם הבאה.

Borough Olives
 
Westcountry Preserves

כמה מילים על מה זה השוק הזה בכלל. סוחרים מוכרים את סחורתם באזור Borough, דרומית לתמזה, ליד גשר לונדון, לפחות אלף שנים. השוק עצמו קיים מאז המאה ה- 13. במאה ה- 18 השוק היה בסכנת סגירה ולכן תושבים מקומיים גייסו כסף וקנו את חלקת האדמה שעליה יושב השוק היום, ומאז ועד היום כל מה שנמכר בשוק זה תוצרת ביתית של חקלאים מקומיים, תחת בקרת איכות של המועצה האחראית על השוק. יש בו יותר ממאה דוכנים, וכמו שאמרתי באמת אפשר למצוא בו הכל. כל מה שצריך זה להביא סל קניות (או לקנות אחד - ממותג עם השם של השוק) ולמלא בכל טוב. או סתם להסתובב ולהנות מהריחות, הקולות והצבעים של השוק. בהחלט אחד מבילויי סוף השבוע המגניבים ביותר שיצא לי לחוות, ואין שום ספק שאחזור לשם שוב (ושוב, ושוב, ושוב).


Cranberry

Richard Haward's Oysters

ועוד דבר אחד אחרון: אחד הדוכנים, ששמו Richard Bramble Collection, מוכר צלחות וקערות עם ציורים מקסימים של בעלי חיים. מלבד העובדה שהכלים לגמרי מדליקים וכיפיים, שמחנו מאוד להיתקל בכמה קערות עם ציור של Hairy Coo, שזו הפרה הסקוטית. היא נראית כמו פרה רגילה במבנה הגוף ובגודל, אבל היא מאוד שעירה וסימן ההיכר שלה, מבחינתי, הוא הפוני שלה. זה העלה לי זכרונות נעימים מסקוטלנד, וגם מהתקופה שהיה לי פוני.

צלחת עם Hairy Coo

Hairy Coo אמיתית, שצילמתי בסקוטלנד


שעות פתיחה
יום ה' 11:00-17:00
יום ו' 12:00-18:00
יום ש' 8:00-17:00


תגובה 1: