זה די מוזר לחגוג יום הולדת כשגרים בחו"ל. לי זה היה מוזר, בכל מקרה, כשיום ההולדת שלי הגיע בפברואר והבנתי שאני לא אוכל לבלות אותו עם המשפחה שלי או עם החברים הטובים. אני מאוד מאוד אוהבת ימי הולדת, ומשתדלת למצות אותם כמה שאני רק יכולה, וכאן עמדה בפניי בעיה תקציבית בנוסף לעניין החגיגות. בסוף הלכנו להצגה, למסעדה וחגגנו בפאב והיה מאוד מוצלח, אבל תוך כדי הבנתי שזה עוד אספקט של החיים כאן שאני אצטרך להסתגל ללא לעשות בו דברים כמו שאני רגילה.
בכל מקרה, אני חגגתי יום הולדת 27, איזשהו מספר רגיל כזה באמצע שלא דורש תשומת לב מיוחדת, רק את תשומת הלב הרגילה. אבל בעלי, כפרעליו, מצא את עצמו מתקרב ליום הולדת שבעיניי דורש המון תשומת לב - יום הולדת שלושים.
ועל דבר כזה בהחלט אי אפשר לעבור בשתיקה. אני החלטתי שהמטרה היחידה שלי היא לעשות את היום הזה הכי חגיגי שאפשר, והתחלנו לעשות תכניות. התכנית הראשונה שהתגבשה הייתה לפנות את היום וללכת לטייל. יש הרבה יעדים מגניבים שמתאימים לטיול אחד מחוץ ללונדון - אוקספורד, קיימברידג', באת' וברייטון היו השמות הבולטים, ולאורי היה ברור שברייטון, עיירת החוף התוססת (איזה מוזר זה להגיד 'תוססת', נכון? אבל זה מה שהיא) בדרום אנגליה, היא היעד הנבחר.
בנוסף, הוחלט לבחור מסעדה טובה לערב שלפני יום ההולדת, ולשם כך ביקשתי המלצות מחברה אלופה שנתנה כמה שמות, ולאחר דיונים נבחרה מסעדת בשרים בשם Goodman, שלפי הביקורות מכינה את ההמבורגרים הכי טובים בלונדון, ולא יכלנו לפספס דבר כזה.
ודבר אחרון שנדרש בשביל הטאצ' הסופי הוא עוגת יום הולדת. אולי לחלקכם זה נשמע כמו החלק הפשוט שבכל התכנית, אבל אני אגלה לכם בסוד שלא אפיתי עוגה מימיי, ואם הייתי יודעת שיהיה מישהו אחר שיכין לאורי עוגה כנראה שהייתי משתפנת, אבל הכל היה עליי וידעתי שאני צריכה להתגבר על חרדת הביצוע, הפרפקציוניזם וחוסר הניסיון ופשוט לעשות את זה.
אז הינה, הגיע לו יום שישי ה- 25/5, יום לפני היום הולדת, ושמנו פעמינו אל מסעדת גודמן בה הזמנו שולחן מראש (חובה!). למסעדה שלושה סניפים, ואנחנו בחרנו בסניף Mayfair שליד אוקספורד סטריט. המסעדה מפורסמת מאוד בזכות הסטייקים שלה, שאמורים להיות מעולים, אבל סיכמנו מראש שהתקציב שלנו מאפשר לנו ליהנות מההמבורגר הידוע, ושנדחה את הסטייקים להזדמנות אחרת.
ההמבורגר עולה 14 פאונד, שזה לא זול בשביל המבורגר, אבל הוא מגיע עם תוספת (צ'יפס, אבל אפשר להחליף) וכמה תוספות על ההמבורגר שרוצים - פטריות, צ'דר, בייקון, ביצה מטוגנת או בצל מטוגן. התפתתי להזמין הכל אבל בסוף התאפקתי ולקחתי צ'דר ובצל מטוגן. אורי לקח צ'דר ופטריות.
את המנה שלו השארנו עם הצ'יפס, את שלי לקחנו עם תרד מוקרם עם גבינת גרוייר. לאחר בהייה ארוכה בתפריט החלטנו לקחת עוד שתי תוספות - mac & cheese עם רוטב טראפלס ופרמז'ן, ופטריות עם חמאת שום. אחרי שקיבלנו ואכלנו לחמניות טריות לפתיחה, האוכל הוגש לשולחננו. התוצאה לפניכם:
ככה נראים שני אנשים מאושרים
אחרי סשן התמונות המסורתי התנפלנו בשמחה על ההמבורגרים, שהיו ענקיים, עסיסיים וטעימים. אני לא יכולה לחתום על תואר ההמבורגר הכי טוב בלונדון (לא עד שאני אנסה את כולם, בכל מקרה), אבל הוא בהחלט המבורגר מדהים. וברטרוספקטיבה הוא גם לא כזה יקר כמו שחשבנו, כי אם מחשבים בפנים את התוספות הכלולות זה יוצא כמעט כמו לאכול בכל המבורגריה אחרת. הבשר היה מצויין ואיכותי, ועשוי בדיוק כמו שצריך, כלומר כמו שאני אוהבת אותו, כלומר אדום.
התוספות היו יוצאות דופן. המקרוני עם הכמהין היה בהחלט המנה הכי ייחוית ומעניין, אבל כל המנות היה מצויינות. כאמור הזמנו ארבע תוספות שונות, כי באנו רעבים והנחנו שהן לא יהיו גדולות במיוחד. אבל טעינו. אחרי שסיימנו את ההמבורגר ניגשנו בשמחה לחסל את התוספות, רק כדי לגלות שאנחנו מלאים לגמרי (גם הלחם בפתיחה לא עזר). אחרי ניסיונות רבים הרמנו ידיים ודיווחנו למלצרית שכנראה היו לנו עיניים גדולות ונשמח אם היא תארוז לנו את מה שנשאר. לא הזמנו קינוח כי בבית חיכתה לנו העוגה שטרחתי עליה באותו היום.
חזרנו הביתה מפוצצים ומרוצים. התוספות החזיקו מעמד מעולה במקרר והיו טעימות גם כמה ימים אחר כך, כשהתפננו לאכול אותן.
ונסיים את החלק הזה בסיפור העוגה. רציתי להכין עוגה ועמדו בפניי שני מכשולים עיקריים: העובדה שאני לא יודעת כלום על עוגות, והעובדה שאין לנו בבית מיקסר, או בלנדר, או מה שזה לא יהיה שמשתמשים בו בשביל להכין עוגות. אז כתבתי מייל בהול לאמא שלי וביקשתי רעיונות לעוגה שקל להכין ושלא דורשת ציוד. היא נתנה לי כמה רעיונות טובים, ואחרי התלבטויות החלטנו על מתכון די פשוט של עוגת שוקולד. כלומר, לאופים מנוסים הוא בטח פשוט, אבל בשבילי היה מדובר בפרוייקט לא פשוט שכלל להבין מה זה קורנפלור באנגלית (רמז - לא corn flower) ומה נחשב שמנת מתוקה, למצוא תבנית מתאימה, להבין מתי הקיסם יוצא "יבש אבל עם פירורי עוגה לחים שנדבקים אליו", וליצור בעוגה "גומות חן" בלי שום כלי עגול בקוטר ס"מ בנמצא (השתמשתי בעט).
מה שהיה די פשוט היה המסביב. קניתי ב- Tesco ספרינקלס בצורת כוכבים (כי הוא כוכב, כמובן), נרות עם אותיות, צלחות נייר עם ציור של בלונים וגם בלונים בצורת חיות ושלטים של יום הולדת שמח כדי לקשט את החדר. כי יום הולדת זה יום הולדת, וצריך להיות חגיגי.
הגענו הביתה, עשינו טקס של הדלקת נרות, אכלנו פרוסת עוגה סמלית (עדיין היינו מלאים), והלכנו לישון כדי שלא נהיה עייפים לחלק ב' של החגיגות - הטיול שלנו לברייטון, עליו יסופר בפוסט הבא. העוגה יצאה גם יפה וגם טעימה, וקצת יש לי חשק לנסות להכין עוד כמה עוגות, אם כי אני לא מתחייבת על כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה